מיתרי הקול נקראים באנגלית vocal folds זאת משום שהם אינם מיתרים כלל, אלא רקמות ריריות בצבע לבן, שדומות יותר לקיפולים ולא למיתרים. מיתרי הקול מתוחים באופן מאוזן בשני צדדיו של בית הקול/ קופסת הקול (Larynx) שנמצאת מעל קנה הנשימה. התפקיד האבולוציוני של מיתרי הקול הוא הגנה על קנה הנשימה- הם נסגרים כדי למנוע מאוכל להיכנס לקנה הנשימה. הדיבור והשירה הם פעולות שבני האדם למדו לעשות עם מיתרי הקול במהלך הזמן, אך זהו לא התפקיד האנטומי שלשמו מיתרי הקול קיימים בגוף שלנו.
גון הקול תלוי בעובי מיתרי הקול, האורך שלהם ומצב המתיחה שלהם, וזה משתנה מאדם לאדם. (בתמונה למטה: איור של מיתרי הקול).
בקופסת מיתרי הקול שמקיפה את מיתרי הקול יש עצם אחת בלבד Hyoid Bone שאיננה מחוברת לעצם אחרת, כמו למשל פיקת הברך, ולפיכך ניתן להזיזה בקלות. בנוסף יש בה מספר סחוסים שמקיפים את מיתרי הקול.
במאמר זה אתייחס לשרירים העיקריים המפעילים את מיתרי הקול בלבד, ולא לסחוסים ולעצם.
מיתרי הקול הם רקמה, והם מופעלים על ידי שרירים שנמצאים בתוכם ומסביבם (השרירים קרויים על שם הסחוסים אליו הם מחוברים). הצליל נוצר כאשר האוויר יוצא מקנה הנשימה ועובר דרך מיתרי הקול, והשרירים מזיזים אותם בדרכים שונות (מכווצים, מאריכים, משנים את הזווית שלהם, מקרבים אותם או מרחיקים וכו'). תהליך יצירת הצליל הוא תהליך מעניין ומלא פרטים אבל לא אדון בהם במאמר זה.
השרירים מסביב למיתרי הקול:
1. Thyro Arytenoid Muscle (TA)
שריר שמחובר לסחוסים Thyroid ו- Arytenoid. שריר זה נמצא בתוך מיתרי הקול, הוא חלק ממיתרי הקול ופעולתו היא לקצר את המיתרים על ידי כיווצם. שריר זה אחראי על יצירת צלילים נמוכים וחיזוק הצליל. זה השריר שמייצר את הרגיסטר צליל חזה/ בלטינג. הוא עובד כמו ה- bicep בידיים- מקצר ומחזק.
2. CricoThyroid Muscles (CT)
שרירים שמחברים בין סחוס הבסיס ל- Thyroid cartilage. שרירים אלו מחוברים למיתרי הקול בקצוות שלו ומאריכים את מיתרי הקול. שרירים אלו אחראים על יצירת צלילים גבוהים על ידי מתיחה של המיתרים.
3. Posterior CricoArytenoid Muscles
אלו שרירים שפותחים את מיתרי הקול כדי שיכנס אוויר לקנה הנשימה, נקראים גם שרירי הנשימה.
4. Lateral CricoArtenoid Muscles
שרירים שמחוברים לסחוס הבסיס ול- Artenoid Cartilege והם סוגרים את מיתרי הקול כדי שיווצר צליל.
5. InterArytenoid Muscles
אלו שרירים שסוגרים את מיתרי הקול מאחור, כדי שיווצר צליל.
שרירים אלו אחראים באופן עיקרי וישיר על הגון צליל של הזמר, המנעד שלו, היכולות שלו. אם יש שריר אחד או מספר שרירים שהם מפותחים מאחרים, הם משפיעים באופן חד משמעי על גון ואיכות הצליל שנוצרת.
כפי שניתן לראות מדובר פה על פעילות גומלין בין מספר שרירים. כאשר יש שריר אחד שהוא דומיננטי יותר, אבל צריך גם את שיתוף הפעולה של השרירים האחרים כדי שהוא יצליח לעבוד. לדוגמא, אם רוצים לשיר צליל גבוה, בנוסף ל- CT שצריכים להאריך את המיתרים, ה- TA חייב להיות משוחרר ולא לדחוס, כדי שתיווצר הארכה ומתיחה....
בשיעורי פיתוח קול המורה צריך לזהות אלו שרירים עובדים בצורה דומיננטית אצל התלמיד, ואלו שרירים צריכים חיזוק. בנוסף, עליו לזהות אם יש שרירים אשר מפריעים לפעילות של שרירים אחרים, ואם כן אלו הם.
בסופו של דבר, המטרה היא להגיע לשליטה בכל הצלילים, גבוהים ונמוכים, ובכל הרגיסטרים. את החיזוק הזה עושים דרך תרגילי פיתוח הקול, שהם למעשה תרגילי פיתוח שרירים. כל תרגיל פונה לשריר או קבוצת שרירים מסויימת ורכישת שליטה בתרגיל מאפשרת לזמר להשיג שליטה ביכולת מסויימת של הקול שלו. לפיכך, תהליך של פיתוח קול הוא תהליך ארוך שבו מתעסקים בין היתר בשרירים פנימיים שאי אפשר לראות אותם.
בגלל סיבות אלו חשוב שהמורה לפיתוח קול יהיה בעל ידע ונסיון, ויוכל ללמד ללא גרימת נזק גופני למיתרי הקול או השרירים של התלמיד...